הענן המולקולרי ברנרד 68

קרדיט: קבוצת FORS, טלסקופ ה-8.2 מ' "אנטו" ב-VLT, ESO

הסבר: לאן נעלמו כל הכוכבים? מה שפעם נחשב לחור בשמים מוכר היום לאסטרונומים כענן מולקולרי אפל. אבק וגז מולקולרי בתוך הענן בולעים כמעט את כל האור הנראה שקורנים הכוכבים מאחוריו. הסביבה האפלה שנוצרת כתוצאה מבליעת האור עוזרת להפוך את העננים המולקולריים לחלק מהאזורים הקרים והמבודדים ביותר ביקום. אחת מערפיליות הבליעה האפלות המוכרות ביותר היא העננה המוכרת כברנרד 68 בכיוון קבוצת הכוכבים "נושא הנחש" (Ophiuchus). חוסר היכולת שלנו לראות כוכבים במרכז העננה מעידה על כך שברנרד 68 יחסית קרוב אלינו; מדידות מצביעות על כך שהוא מרוחק מאיתנו כ-500 שנות-אור, ושרוחבו הוא כשנת-אור אחת. איננו יודעים עדיין כיצד בדיוק נוצרים עננים מולקולאריים כדוגמת ברנרד 68, אך אנו כן יודעים היום שעננים אלו מספקים סביבה טובה ליצירת כוכבים. נראה שברנרד 68 עצמו כנראה יקרוס וייצור מערכת שמש חדשה. אמנם הענן המולקולרי בולע אור נראה, אך אור אינפרא-אדום עובר דרכו בקלות, וכך, בעזרת הפילטר המתאים, ניתן לראות דרך הענן.