הסבר: מדוע הגלקסיה הקרובה יותר אינה יוצרת אפקט של עידוש גראביטציוני על רעותה המצוייה ברקע? האמת שהיא אכן יוצרת אפקט שכזה, אך מכיוון שהן כה סמוכות זו לזו, ההסחה הזוויתית שנוצרת עקב כך, קטנה מגודלן הזוויתי של הגלקסיות עצמן. התצלום המוצג של NGC 3314, אשר תועד בידי טלסקופ החלל האבל, חושף שתי גלקסיות ספיראליות המצויות על פני אותו קוו ראיה מכדור הארץ. הספיראלית הקרובה יותר, NGC 3314a נראית כאשר פניה אלינו במידה כמעט מושלמת, עת מבנה השבשבת שלה מרוצף צבירי כוכבים בוהקים צעירים. הבוהק של הגלקסייה המרוחקת יותר NGC 3314b, מספק רקע המאפשר להבחין גם במבנה הספיראלי של נתיבי האבק הבינכוכבי של הגלקסיה החזיתית. שתי הגלקסיות מצויות בקצהו של צביר הגלקסיות הידרה, המצוי במרחק של כ200 מליון שנות אור. קל יותר להבחין בעיוותים גראביטציוניים, כאשר הגלקסיה המעדשת קטנה ומרוחקת יותר. במקרים כאלה, גלקסיית הרקע יכולה אפילו להתעוות עד כדי טבעת סביב המעדשת. יתכן ובעתיד - עם שיפור כלי התצפית - נוכל אף לצפות בהבזקי עידוש גראביטציוני מהירים כתוצאה מכוכבים בגלקסיה הקדמית, המגבירים לפרקי זמן קצרים את עוצמת האור המגיעה מכוכבים בגלקסיית הרקע.